אנחנו הגענו לתמרה בעקבות המלצה של חבר של בעלי מהעבודה שתמרה טיפלה בבתו כי חיפשנו טיפול אחר,
שונה לתאומים המקסימים שלנו..
האמת היא שהגענו מיואשים לגמרי, מוכנים להאמין ולעשות הכל – העיקר שזה יצליח ושהילדים יפסיקו להיות כ"כ הרבה חולים.
התאומים שלנו (השבוע יהיו בני שנתיים בע"ה), נכנסו לגן בגיל שנה וארבעה חודשים ומהשנייה הראשונה הבנו שאנחנו והם בבעיה..הם סבלו המון מחום גבוה (39.8) ומקשיי נשימה וכתוצאה מכך ירדו במשקל וגם כך הם היו יחסית קטנטנים לגילם.
האינהלציה והאנטיביוטיקה בבית הפכו להיות יומיומיים והגענו למצב שהאקמולי והנורופן כבר לא משפיעים ובתוך חודשיים נעדרנו אני ובעלי 18 ימים מהעבודה.
בדצמבר 2008, אחרי חודשיים נוראים שעברנו איתם, יצרנו קשר עם תמרה ותוך שבוע היא התייצבה בביתנו למשך 3 שעות וצפתה בילדים משחקים ושאלה המון שאלות שלא היה לנו ברור איך הן קשורות אחת לשנייה אבל בסוף הכל התחבר.
פגשנו אישה לבבית, עדינה ומקסימה שהדהימה אותנו באדיבותה ובהסבריה המעמיקים לשאלותינו. אהבנו מאוד את העדר הקיצוניות שבה ואת הפתיחות לטפל בנו בדרך שלנו.
ואנחנו בתמורה.. שיתפנו אותה בכל החששות שהיו לנו והחלטנו לנסות איתה להתמודד עם הבעיה.
תמרה הסבירה לנו שבמקרה של התאומים שלנו שנולדו קטנים עם מערכת חיסון לא כ"כ חזקה, החיסונים בטיפת החלב השפיעו קשות על מערכת הנשימה שלהם וכל פעם שהם חוסנו, היא נחלשה. המצב הזה הביא אותם לקושי להתמודד לבד עם מחלות ווירוסים שונים שבאו לידי ביטוי בעיקר עם כניסתם לגן.
אחרי שבועיים היא הזמינה לנו גלובולים והחלנו את הטיפול בילדים.
כל ילד קיבל את המנה המתאימה לו וחיכינו שהיא תחל להשפיע..
כבר אחרי שבוע זיהינו את השינוי כאשר אחד הילדים הרגיש לא טוב אבל כשמדדנו לו חום גילינו את הספרות 38.4 – חום שלא הכרנו עד היום.
החלטנו בעצה אחת עם תמרה לתת לו את הגלובולים בלבד (ולא תרופה להורדת חום) ופשוט להמתין.
לאחר מס' שעות הילד קם על רגליו ואז הבנו שלראשונה, הוא התמודד לבד עם המחלה, ללא סיוע.
וכך זה המשיך, גם עם הילד השני ובמקביל למדנו שיטות נוספות להורדת חום, מעבר לכימיקלים ולתרופות הרגילות... אמבטיות, חומץ ועוד..תרופות של סבתא.
היום, 7 חודשים אחרי, אני מאושרת להגיד שהילדים שלי ילדים "נורמלים" במובן הרפואי של העניין... הם בריאים, נטולי תרופות מיותרות וכימיות, יודעים להתמודד עם וירוסים וחיידקים אחרים גם בלי לפתח חום גבוה וגם בלי אקמולי / נורופן וכו' ואת האנטיביוטיקה לא פגשנו מזה 7 חודשים ואנחנו גם לא מתגעגעים בכלל...
בקרוב, אנחנו מתכוונים לחסן אותם בטיפת חלב, אבל הפעם, נגיע לשם כשאנחנו חזקים ובשלים בריאותית ובליווי והעצה שלה.
אנחנו מודים מכל הלב לתמרה, שהחזירה לנו ולילדינו את האושר לפנים ואת שגרת היום שהיינו כ"כ זקוקים לה.
אנחנו מאמינים בדרך ובטיפול שלה ומספרים עלייה לכל מי שרק רוצה לשמוע. עד עתה שלחנו 2 זוגות חברים נוספים
שתטפל בילדיהם כי אנחנו בטוחים שהיא תסייע להם לפחות כמו שהיא עזרה לנו...
תודה על הכל !!
משפחת גיל.